פסק-דין בתיק ע"א 9592/06

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד),
ב-ת"א 7455/01, מיום 17.9.06, שבו דחה תביעה שהגיש המערער נגד המשיבות לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו למערער בתאונת דרכים שאירעה ביום 19.5.94.

2.         גרסת התובע ועדיו בבית משפט קמא היתה, כי התאונה ארעה עת הלך לביתו של מוחמד מוצטפא מחמוד עאצי (להלן: בעל הבית), שם עבד אחיו, המשיב 1 (להלן: האח) בחפירת בור ביוב באמצעות מחפרון. האח, אשר לא הבחין במערער שהגיע למקום, הפנה את כף הטרקטורון לימין ופגע במערער. המערער איבד את הכרתו ופונה לבית חולים. בבית משפט קמא נשמעו עדויות המערער, האח ובעל הבית, וכן הוגשו מסמכים שונים (רשיון הנהיגה של האח, פוליסת הביטוח של המחפרון, הודעות העדים במשטרה ותיעוד רפואי). המשיבה 2 (להלן: המשיבה) טענה, כי התאונה כלל לא התרחשה, ומטעמה העיד חוקר פרטי בשם האין שיבלי.

נוסיף, כי במהלך ניהול התובענה מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ד"ר סאלח ג'אבר, אשר קבע למערער נכות צמיתה בשיעור 27% (10% בגין פגיעה במרפק שמאל; 10% בגין פגיעה בשורש יד שמאל ו-10% בגין פגיעה בברך ימין).

3.         בית משפט קמא מצא, כי המערער "נקלע לאי דיוקים רבים בעדותו, וזאת בלשון המעטה. הוא הירבה להשיב כי אינו זוכר, והתחמק ממתן תשובות לשאלות שונות..." (פסקה 7 לפסק הדין). בית המשפט התרשם, כי המערער הפריז בתיאור נזקיו וכן בנושא גובה הכנסותיו לפני התאונה והוסיף, כי "טענות בעלמא מעין אלה אינן מוסיפות לאמינותו של העד".

אשר לאופן קרות התאונה, המערער העיד כי הגיע לחצרו של בעל הבית כדי לבקר את האח ולדבר עימו, ואמר שלא בא למקום כדי לעבוד. בית המשפט מצא, כי תיאור זה אינו תואם רישום שנערך בדו"ח רפואי מיום 12.10.95 שם נרשם, פעמיים, כי המערער נפגע ב"תאונת עבודה", וכן את דבריו של המערער בפני החוקר מטעם המשיבה, מהם השתמע כי הגיע למקום כדי לעבוד. עוד הפנה בית המשפט לרישום שנערך על ידי המנהל האזרחי, שבראשו מופיעות האותיות
" RTA", שמשמעותן Road Traffic Accident. אשר לכך התבטא בית המשפט באופן הבא: "מאחר ולגרסת התובע הוא נפגע מכף חפירה של מחפרון... ושרק מתעודת [עובד] הציבור משנת 2002 נמצאנו למדים כי הוא בעל כשרות נורמטיבית לנוע בכביש, הרי שהודעתו [של המערער] לרשויות הרפואיות כי נפגע בתאונת דרכים היא לא פחות ממדהימה. התובע, כפי שהבהיר אחיו, אינו אלא פלאח (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 8-9), ולכל הדעות אינו בעל השכלה גבוהה (עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 20). לצורך המסקנה כי פגיעה במחפרון באופן שתואר לעיל מהווה תאונת דרכים, היה צורך בשנת 1994 לא רק בהשכלה משפטית רחבה במיוחד אלא גם בחוש נבואי כמעט" (פסקה 10 פסק הדין).

בית המשפט הפנה גם להודעות המערער ועדיו במשטרה. הודעות אלה נמסרו עשרה ימים לאחר התאונה, ובית המשפט הטעים כי המדובר בפרק זמן "שדי בו כדי לשקול דבריהם" (פסקה 12 לפסק הדין). עוד ציין בית המשפט, כי בהודעות מוזכר שמו של אדם נוסף בשם ריאד פאיד, שכן של בעל הבית, אשר סייע בפינויו של המערער לבית החולים ואשר ככל הנראה היה עד ראיה לאירוע. אדם זה לא הובא לעדות, ואי העדתו פועלת לחובת המערער.

מסקנתו של בית משפט קמא היתה, כי הצטברות הסתירות שתוארו לעיל מביאה למסקנה, כי התובע לא נפגע מפגיעת המחפרון בו נהג אחיו. בית המשפט ראה להוסיף, כי לא ניתן לדעת כיצד באמת נפגע המערער וכי יתכן שנפגע בתאונת דרכים ברכב לא מבוטח, או שהוא עצמו השתמש במחפרון ללא רשיון. כאמור, בית המשפט דחה את התביעה וחייב את המערער בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשיבה.

מכאן הערעור שלפנינו.

4.         לאחר שחזרנו ובחנו את תיק בית משפט קמא בשלמותו וכן נתנו דעתנו לטענות הצדדים לפנינו, בכתב ובעל פה, אנו מחליטים לקבל את הערעור. בפתח דברינו נציין, כי לא נעלמה מעינינו ההלכה, כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הראשונה, המבוססים על מהימנות העדים שהעידו לפניה. ואולם, במקרה זה סבורים אנו כי בית המשפט קמא נתן משקל מוגזם לאי דיוקים ולסתירות שבדברי העדים, בעניינים שוליים באופן יחסי, מחד גיסא, והתעלם מראיות אובייקטיביות שנערכו בזמן אמת, מאידך גיסא. בחינה של מכלול הראיות שהובאו בפני הערכאה הראשונה באספקלריה זו מובילה לכלל מסקנה, כי עלה בידי המערער לבסס את התביעה ברמת ההוכחה שהוא נדרש לעמוד בה בהליך אזרחי, היינו, על פי מאזן ההסתברות.

להלן נבאר את הטעמים למסקנתנו זו.

ראשית, לבית המשפט קמא הוגשה תעודת חדר המיון של בית החולים הממשלתי ברמאללה, מיום 19.5.94 (נספח ב.1 לכתב התביעה), בה נאמר כי המערער הגיע לבית החולים לאחר שנפגע "מידית המחפרון כפי שטען", היינו, בעת שהמערער הגיע לבית החולים, סובל משני שברים (בפרק יד שמאל ובכף רגל ימין), מסר גרסה ראשונית הזהה לגרסה שביסוד התביעה. נסיבות מסירת הגרסה הראשונית על ידי המערער תומכות באמינותה, בדומה לרציונל העומד ביסוד כלל הרס גסטא, המהווה חריג לכלל הפוסל עדות מן השמועה. זאת, מן הטעם שהאמרה מהווה תגובה ספונטנית מיידית לאירוע מרגש או מסעיר, בנסיבות שאינן מקיימות יסוד לחשש כי האמרה היא כוזבת (י' קדמי, על הראיות, חלק ראשון, תשס"ד-2003, בעמ' 514); ע"א 8388/99 הסנה, חברה לביטוח בע"מ נ' בן ארי, פ"ד נו(4) 689, 699-700; ת"א (י-ם) 3064/01 להב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח, 2006(1) 4721).

נתון זה בדבר פגיעה ממחפרון מופיע גם בסיכום רפואי מיום 12.10.95, שנערך על ידי מרכז רפואי ברמאללה (נספח ב.3 לכתב התביעה), שם נאמר כי המערער נפגע מ-" work accident by Bager car on 19/5/94". ברישום זה נעשה שימוש במונח
" work accident", המכוון, לכאורה, ל"תאונת עבודה", ואולם יתכן כי הכוונה לתאונה שארעה בעת עבודתו של המחפרון (במובחן מתאונה בעת נסיעה). עוד נפנה לשימוש במונח" Bager car".

בית משפט קמא אינו מתייחס לתעודת חדר המיון בעת בחינת חומר הראיות בפסק הדין ואינו מזכיר אותה כלל. אנו מייחסים משקל רב לראיה זו, שהיא אותנטית ונערכה מיד בסמוך לאירוע. אשר לסיכום הרפואי מיום 12.10.95, בית משפט קמא אמנם מפנה לראיה זו בפסק דינו, ואולם רק לענין השימוש במונח "תאונת עבודה", לכאורה, ולא לענין הפגיעה ממחפרון.

שנית, בית משפט קמא הפנה לאותיות RTA שבתעודת השחרור מבית החולים. מחומר הראיות לא ניתן לדעת מה מקור הסברה המועלית בתעודת השחרור, כי המערער נפגע בתאונת דרכים, ואולם נראה כי אין לתלות במערער את המקור לכך. בתעודת חדר המיון שהוזכרה לעיל לא נאמר, כי המערער טען שנפגע בתאונת דרכים, ואין לדעת מה מקור הרישום RTA בתעודת השחרור ומה משמעותו. נזכיר, כי בסיכום הרפואי מיום 12.10.95 נעשה שימוש במונח" Bager car" דווקא, ויתכן כי גם עורך תעודת השחרור מבית החולים ראה בטרקטורון כלי רכב. כך או כך, לא היה מקום להתבטאויות בפסק הדין אודות השכלתו המשפטית של המערער, כביכול, וכושרו הנבואי. לו אכן היה מדובר ב"הלבשת" אירוע תאונתי על סיטואציה של תאונת דרכים, המצמיחה חבות של מבטח, ספק אם היה נבחר דווקא מחפרון שאיננו כלי רכב מובהק.

שלישית, בית משפט קמא הפנה לדברי החוקר מטעם המשיבה, לפיהם אמר המערער לחוקר כי הגיע למקום התאונה כדי לעבוד. עיון בדו"ח החקירה מעלה, כי גרסת המערער בפני החוקר היתה שהגיע למקום כדי לשכור את שירותיו של האח. היינו, המערער לא טען כי התכוון לעבוד במקום, אלא כי הגיע על מנת לבקש מהאח לבצע עבודה עבורו.

רביעית, אשר לאדם הנוסף, ריאד פאיד, המוזכר בפסק הדין כמי שאי הזמנתו כעד פועלת לחובת המערער, עיון בהודעות שהגישו המערער, האח ובעל הבית במשטרה ביום 29.5.94 מעלה, כי האח המזכיר את אותו ריאד פאיד אמר באופן מפורש, כי הלה לא היה עד ראיה לתאונה. "מחמד [בעל הבית] וריאד היו בביתו של מחמד הקרוב ביותר ממני... בעת העבודה לא היה אף אחד אצלי". במצב דברים זה, לא היה מקום לזקוף לחובת המערער את אי העדת אותו ריאד פאיד. נוסיף, כי המערער כן העיד את בעל הבית, שהגיע למקום התאונה באופן מיידי, אשר תמך בגרסת המערער בדבר האופן שבו קרתה התאונה והעיד, כי ראה את המערער שוכב על ערימת אבנים ליד מקום העבודה של הטרקטורון (עמ' 21 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא).